בנקאות דיגיטאלית בישראל


בשנת 2005, בעקבות ועדת בכר חוקק "החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי הענינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה), תשס"ה-2005". מטרת חוק זה הייתה:

"לתקן חוקים שונים, במטרה להביא לביסוס מבנה תחרותי בשוק ההון בישראל, לשיפור יעילותו ודרכי פעולתו ולהגברת רווחת הציבור, וזאת בעיקר באמצעות צמצום הריכוזיות ומזעור ניגודי הענינים אצל הגופים הפועלים בו, והרחבת הפיקוח והבקרה על גופים אלה ועל השולטים והמחזיקים בהם."

בפועל, החוק חייב את התאגידים הבנקאיים למכור את קופות הגמל (בתוכן גם קרנות הפנסיה) וקרנות הנאמנות שהיו בבעלותם כך שיהיו ללא נתח שוק כלל בשווקים הללו. דבר זה נעשה מתוך מטרה להגדיל את התחרות בשווקים אלה וכמו כן על מנת למנוע ניגודי עניינים, משום שמצד אחד הבנקים תפקדו כיועצי השקעות ללקוחותיהם ובו זמנית הם תפקדו כבעלים של קופות הגמל וקרנות הנאמנות שעליהן הם "המליצו" בתור יועצי השקעות.


נוסף על כך, הוועדה דחפה להגברת התחרות בשוק החיסכון הפנסיוני. בעקבות הוועדה חוקקה הכנסת את חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני), התשס"ה-2005. מטרתו של החוק הייתה בעצם ליצור הפרדה בין היועץ הפנסיוני לבין המשווק הפנסיוני והסוכן הפנסיוני. הטבלה הבאה מפרטת את מקורות ההכנסה של שלושת המקצועות הללו ובכך בעצם מייצגת את ההבדלים ביניהם:

ועדת שטרום

בספטמבר 2016 יצא הדו"ח המסכם של הוועדה להגברת התחרות בשירותים הפיננסיים והבנקאיים הנפוצים, או בשמה השני "וועדת שטרום" על שם יו"ר הוועדה, דרור שטרום. החזון כפי שהוא סוכם בדו"ח היה לאפשר לצרכנים בישראל מגוון אפשרויות בחירה בקבלת שירותים פיננסיים מכל המוסדות הפיננסיים, ללא צורך בהעברת חשבון העו"ש שלהם. זאת, בין היתר על ידי הקמת תשתית טכנולוגית שתאפשר לצרכנים לבצע פעולות פיננסיות ב"לחיצת כפתור" ברשת הדיגיטאלית, גם באמצעות מוסדות פיננסיים מתחרים, שאינם הבנק בו הם מנהלים את חשבון העו"ש שלהם. כך, יוכל הצרכן לבחור ממגוון שירותים של מתחרים פיננסיים מפוקחים, בנקים וגופים חוץ בנקאיים, כל שירות פיננסי בו יחפוץ- בתנאים הטובים ביותר, במהירות ובעלות נמוכה, ללא קשר למקום בו מנוהל חשבון העו"ש שלו.


וועדת שטרום המליצה על הפרדת חברות כרטיסי האשראי הישראליות מהבנקים אשר שלטו בהן, מה שהוביל בפועל להנפקה בבורסה ולפיצול מהבנקים. פיצול זה נועד על מנת לעודד את התחרות בעולם מתן האשראי, כך שיותר חברות יתחרו על הלקוחות. בנוסף הוועדה המליצה על כללים שלאחר מכן עובדו לחוקים בהקשר לפיקוח על חברות פינטק (Fintech), כך שלקוח אשר מעוניין למסור את פרטיו הבנקאיים לחברה זו על מנת שתסייע לו בשירותים פיננסיים שונים יוכל לעשות זאת תחת הפיקוח של החוק הישראלי ועוד ועוד המלצות טובות וחשובות, שחלקן יושמו לחלוטין, וחלקן טרם. וועדת שטרום פתחה צוהר לעולם הפינטק הישראלי ותוביל לשינויים מרחיקי לכת במגזר הפיננסי.


בנק ישראל

"בשנים האחרונות התפתחה בעולם רגולציה מעמיקה המסדירה את תחום הבנקאות הפתוחה. בנקאות פתוחה מאפשרת ללקוחות הבנקים וחברות כרטיסי האשראי לשתף צדדים שלישיים במידע הפיננסי שלהם. שחקנים חדשים, לאו דווקא בנקים, יוכלו לגשת לחשבון הבנק של לקוח, בהסכמתו, ולהציע לו שירותים בנקאיים מותאמים לצרכיו. בנק ישראל פועל ליישום הבנקאות הפתוחה בישראל מתוך הכרה בחשיבותה לכלל הלקוחות והשחקנים הפיננסים, ולכן גיבש סטנדרט אחיד לבנקאות פתוחה בישראל. הסטנדרט גם מסדיר את ההגנה על המידע של הלקוח ואת ניהול הסיכונים של התאגידים הבנקאיים."

העתיד כבר כאן

בנק ישראל הפיץ באחרונה לבנקים טיוטת חוזר המסדירה את מערכת היחסים בין הבנקים לגופים המוגדרים "נותני שירותי השוואת עלויות".